בהתאם לאדם שתשאל אותו, מחשבים קוונטיים עתידים לפתור כמעט את כל הבעיות של האנושות. הכל, משווקי השוק הפיננסיים עד הרפואה, ישתנה לחלוטין – מפני שמחשבים קוונטיים יהיו למחשבים קלסיים כמו הFalcon 9 לאופניים. התחום מתקדם במהירות ומונח “בלתי ניתנות השתלשלות קוונטית” – השלב בו המכשיר הקוונטי יצליח לפתור בעיה שאף מחשב קלסי לא יצליח לפתור בזמן המועדף – כמעט בראיית המראור.

כשהם יגיעו לשם, מחשבים קוונטיים ישנו הכל. אבל כרגע, יש מעט מאוד אנשים שיודעים לבנות אותם. מכונות הדמדומים האלה כמו מנורות שידה נבנות באמצעות עבודת יד של דוקטורט בפיזיקה. ובנוסף, בכרגע, יש למפתחי התעשייה לפחות תחולת עין אחת בולטת: חוסר באנשים מאומנים.

Never miss breaking news – sign up now to be notified!

בלמידה עמוקה, נחשבים למומחים עולמיים פחות מ-25,000 אנשים. בהשוואה לזה, הבריכה העובדת בתחום החישוב הקוונטי היא בהרבה יותר קטנה. לפי מספר דיווחים, פחות מאלף איש בעולם מטפלים במחקר מוביל בתחום הקוונטים. המדענים שבונים את מערכות אלה מתמחים בפיזיקה קוונטית, המתמקדת בהתנהגות הייחודית של חומר ואנרגיה ברמתם היסודית ביותר – בנפחים אטומיים ותת-אטומיים. הפעילות כוללת לימוד של גודלים קטנים מאוד, בידוד מאוד, או קרים מאוד, מה שאינו דומה בכלל לפיזיקה שאנו חווים ביומיומנותנו.

מרכז העניין עובר גם את מחסור התעשייה בכישורים קוונטיים. יש גם מכשולים אקדמיים. אם כי אולי אינך צריך להיות פיזיקאי קוונטי כדי להתקבל לעבודה בסטארט-אפ טכנולוגי קוונטי, התיאוריה שמאחורי החישוב הקוונטי משתלשלת עמוק עם אלמנטים של פיזיקה קוונטית, מתמטיקה מתקדמת ומגוון של כישורים בתחומים שונים, וידע על רמת דוקטורט כמעט נחוץ. היום, יש פשוט לא מספיק פרופילים שמבינים מה קורה “תחת הקפוטש” של מחשב קוונטי.

ההיסטוריה העשירה של אירופה במתמטיקה ובפיזיקה יסדה את היסודות לתעשיית החישוב הקוונטי של היום. בראשית המאה ה-20, חוקי ניוטון לתנועה וחוקי מקסוול לאור ולאלקטרומגנטיות הסבירו את כל הפיזיקה הגופנית. איינשטין, שהשתמש בתיאורייתו של פלאנק להסברת האפקט הפוטואלקטרי, ושרדינגר, עם משוואת הגל היסודית שלו, מהפכו בתחום. בואר הוסיף את העקרון החלקיק-גל, בעוד הויזנברג הכניס את עקרון האי-קביעות. הירושה של מגישי הדרך המדעיים השאירה את היסודות לפרדיגמה טכנולוגית הבאה.

הבד יציב הזה תרם לאירופה לצבור מכסף ומגיליוני פרסומים. גם אם הארצות המאוחדות הפיקו מאמרים שהשפיעו יותר, אירופה מובילה בכמות הפרסומים הקשורים לקוונטים וחותמת ביצועים גבוהים ממוסדות אמריקאיים (בניטוח מוניטור לטכנולוגיית קוונטים של McKinsey, אפריל 2023, עמוד 46). זה לא מגיע כשום פתע, בהתחשב בכך שבריכת הכישורים הקוונטיים באירופה אינה רק פי פי יותר גדולה מאשר בארצות הברית, אלא גם כמעט שלוש פעמים יותר צפופה (בניטוח מוניטור לטכנולוגיית קוונטים של McKinsey, אפריל 2023, עמוד 48).

ד”ר יאן גטץ, המנכ”ל והמייסד המשותף של חברת IQM Quantum Computers, מזהיר על חשיבות סקטור המחקר החזק באירופה כמגנט למשקיעים. לפי גטץ, היתרונות של אירופה טמונים במחקרו המדעי, שהוא חלק בלתי נפרד מהתקדמות בתחום הקוונטים. “זה הזדמנות גדולה מאוד לאירופה כי הכסף מסתובב תמיד לאיפה שהאנשים הטובים נמצאים,” אמר גטץ. “וככל שהתחום הזה מתפתח מהמגמה האקדמית אל תחום המסחרי, הכסף מתזרם לקבוצות המחקר הטובות ביותר בעולם. ואירופה באמת מחזיקה בקבוצות המחקר המובילות בעולם.”

אך היתרון של אירופה בטכנולוגיה קוונטית אינו מוגבל בלבד לכישורים חסרי תחרות. האיחוד האירופי שיקם מיליארדי יורו לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות, במיוחד לצורך פיתוח חישוב קוונטי. גרמניה לבד נתנה ייחודי של 2.2 מיליארדי יורו, והאיחוד האירופי תמך ביותר מ-145 מיליארדי יורו במהלך השנתיים הבאים עד שלושה שנים הקרובות לפיתוח עיבודי מעבר דור של קוונטים, כשחלק מההשקעה הזו מוקצה לתחום הקוונטי.

אירופה משתלטת גם על התחומים הראשיים בתעשיות שיהנו ביותר מהחישוב המהיר בהפלגה של מחשבים קוונטיים – במיוחד במדעי החומר, הכימיה והפרמצבטיקה. למעשה, התחומים המרכזיים ביותר שיכולים להרוויח הכי הרבה מהמהפך הקוונטי כבר יציבו באירופה. האקוסיסטמה של הלקוח כבר קיימת.

כמובן, על הניתוח הזה להיות מלא בהגבלות. לבניית אקוסיסטמה תעשייתית אזורית זה לא רק עניין של בריכת כישורים, זה דורש השקעה משמעותית של סקטור הציבור, שווקי הון יעילים ושכר משובח, רק להתחיל. אך כל אלה הם לא ניתנים להחלפה. ההון האנושי בעל כישורים גבוהים הוא פי פי פעמים יותר יקר מהון כספי. וערכו רק מתרבה עם הזמן, ככל שאנחנו מתקרבים למהפך הקוונטי.

כדי להגיע למהפך טכנולוגי מהמסוג הזה, צריך להפעיל רק כמות נמוכה ביותר של כישורים מתמחים ומרכזיים ביותר. ההיסטוריה של התקדמות הטכנולוגיה מתבססת על יכולת האקוסיסטמות הגיאוגרפיות לשחק את המשחק הנכון עם מספר גדול מספיק של יריות לשער. יותר טכנולוגיים קוונטיים, יותר יריות לשער.

מה שה-1% המוכשר והשאפני ביותר בוחר לעשות בחייו היחידים והיקרים משפיע בצורה דרמטית על הסביבה שלו. בימי הביניים באירופה, הליטרטורה הייתה הטכנולוגיה הגדולה של השאפנות – אם יכולת לרשום הוראות ואם ישנם אנשים שיכולים לקרוא אותן, היית מסוגל לנהל בקנה מידה. עד סוף המאה ה-18, הצבאים התפצלו לקבוצות מקצועיות והמדינה המודרנית צצה. פיקוד הצבא היה הטכנולוגיה החדשה של השאפנות. עוברים מספר דורות נוספים והמימון עולה לפני עין כטכנולוגיה הדומיננטית של השאפנות. ההמחאות והאי־רשמיות שנכתבו בלונדון משפיעות בכל רחבי העולם.

אנשים שאפניים התעברו מכתיבת שיקים לכתיבת תוכנה – ובעתיד, תוכנה קוונטית. מבחינת המספרים, אירופה מציבה יותר יריות לשער כדי להשתמש ב”טכנולוגיית השאפנות” הבאה ולשנות הכל – מקרב המערכות הסייברנטיות עד לגילוי תרופות – ואלף דברים אחרים שבינתיים אנחנו מקבלים כמובנים. הירושה הקוונטית של אירופה היא קרסקנדו של מאה שנה בעבודה.